ינו' 27 2008
הרשת רוחשת, רוגשת וגועשת מאז שסרטם החדש של האחים כהן יצא לאקרנים. סופסוף קולנוע שמצליח להטריד את כולם. והכל בגלל הסוף הזה. בגלל התעלול הנרטיבי שמעלים מעינינו את מותה של אחת הדמויות המרכזיות ואז חותם במונולוג תיאטרלי של אחת הדמויות המשניות. זה מייד מייצר שיח על נקודות מבט בקולנוע. על דמות הגיבור. על הרגלי הצפייה [...]
ינו' 25 2008
ברגע המצמרר ביותר של "אפוקליפסה עכשיו" ניצב גיבור הסרט, קפטן ווילארד (מרטין שין), מול יעד החיסול שלו, קולנל קורץ (מרלון ברנדו), מפקד שאיבד את שפיותו והפך לאל בקרב תושביו של שבט מקומי בקמבודיה. לפני מותו קורץ מבקש לדעת מה הצבא האמריקאי סיפר לקפטן כדי שהוא יוכל לעשות את מלאכתו נאמנה, מבלי שמצפונו ייסר אותו. ווילארד [...]
ינו' 23 2008
בחמש שנותיי בוויינט נתבקשתי לא אחת לייצר הספדים על אנשי קולנוע שהלכו לעולמם. שני מקרים חקוקים בזכרוני יותר מכל. בראשון טלפון צילצל ומן העבר השני בקע קולו של העורך שלי שביקש ממני להכין הספד לכוכב האהוב עליי, צ'רלס ברונסון. לקח לי כמה שניות להתאושש מההלם ואז שאלתי אותו, "אבל הוא עדיין בחיים, לא?". "כן", [...]
ינו' 22 2008
הייתה לי תחושה מוקדמת. הזהרתי את כולם. אבל איש לא הקשיב לי. התאריך: 23.1.08 השעה: 12:05. אני הניצול היחיד של הקרנת העיתונאים של "קלוברפילד". לפי הערכתי נותרו לי עוד 30 דקות לחיות כי ננשכתי על-ידי גוריה השטניים של המפלצת. את המעט שנותר לי אקדיש לקוראיי המסורים שרוצים לדעת איך הסר…
~רעש סטטי~
שיט אני מקיא דם. אני [...]
ינו' 22 2008
נו באמת. כבר עשיתי סבב אחד של שפעת. ועכשיו השני? ותמיד כשבא החופש. כאילו הגוף שלי לא מוכן לקבל את העובדה שהוא יכול לבלות עכשיו. הוא מעדיף להעניש אותי על ההתעללות המתמשכת שלי בו במהלך הסימסטר. צמרמורת זה השטן. גם גרון אדום.
יום גדול היום. המועמדויות לאוסקר הוכרזו. הסקופ הגדול: "בופור" בפנים! זה לקח 23 שנה [...]
ינו' 21 2008
ימים נפלאים של קולנוע. להיתקל תוך שבועיים ב"ארץ קשוחה", "כפרה", "סיקו" ו"קונטרול". שלא לדבר על הערב המרגש שעבר עליי היום בסינמטק. הרמוני קורין ("GUMMO" ) סופסוף הגיע למסך הגדול בישראל עם "מר בדידות". כמה נחת. כמה אושר. למען האמת הרמוני קנה אותי כבר בשוט הפתיחה שלו. דייגו לונה רוכב על אופנוע מיניאטורי כשמאחוריו מתנופף ברוח [...]
ינו' 20 2008
זהו. לאחר שש שנים תמה לה אחת התקופות היפות והמאתגרות של חיי. ביום חמישי בשעה 17:37 העברתי את השיעור האחרון שלי באוניברסיטה כמתרגל. הייתי אמור להפסיק ללמד כבר בשנה שעברה, וכבר חוויתי את טעמה המתוק-חמוץ של הפרידה, אבל אז נתבקשתי לחזור לשנה נוספת. שנת מילואים קראתי לה כשאני נזכר במשפט המיתולוגי של מייקל קורליאונה: "עד [...]
ינו' 18 2008
אחד הצלילים הראשונים שנשמעים בפס הקול של "כפרה" שייך למכונת כתיבה ישנה. צלילים אלו, ומי שהתנסה בטכנולוגיה הדינוזאורית הזו ודאי זוכר, כמו מדגישים את המאמץ המיוחד שנדרש להולדתן של מילים ראויות. זהו קול נפץ שמסמן את המלחמה הניטשת בין אצבעותיו המתלבטות וההססניות של המחבר ובין המכונה שממאנת להתמסר בקלות להחלטותיו ולבחירותיו.
מלחמה זו עמדה בבסיסה [...]
ינו' 16 2008
מדכא. זה כל מה שאני יכול לומר כרגע על סרטם של האחים כהן. ואני לא יודע אם זה קשור רק לאווירה המורבידית של "ארץ קשוחה" או שמא לתחושת ההחמצה שליוותה את הדקות האחרונות של הסרט. כרגע מדובר רק בתחושה ראשונית- אני מתכוון לצפות בסרט שוב במהלך הסופ"ש- אבל אני חושב שהאחים כהן היו נמהרים עם [...]
ינו' 15 2008
אחד הדברים שיותר אהבתי ב"מכושפת" (ולא חסר) היה הפתיחה המאוירת, בעיקר בגלל החזרה של אולפני דיסני לאנימציה קלאסית. תקראו לי רומנטיקן אבל בכל פעם שאני חוזה במלאכת ההנפשה המיושנת של דיסני אני יכול להישבע שאני מרגיש את אבק הפיות של טינקרבל מתפזר על פניי. כנראה שעוד אנשים חשים כמוני שכן אחת הידיעות היותר משמחות שקראתי [...]
