אוג' 05 2009

ל'אוונטורה-לנד

מאת: קשלס בשעה 12:18 נושאים: כללי

עבור רבים הצפייה ב"Adventureland", סרטו החדש של גרג מוטולה ("סופר-באד"), עלולה להסתיים באכזבה עצומה. מפח נפש שלא זכור כדוגמתו מאז 1960- אותו רגע מקולל שבו הוקרנה יצירת המופת "ל'אוונטורה" למיכאלאנג'לו אנטוניוני על מסך ענק בפסטיבל קאן וליקטה קריאות בוז וקליפות תפוז. "איה ההרפתקה הגדולה שבשמה יצאנו למסע הקולנועי הארוך?", גירדו הצופים את ראשיהם המבולבלים.

תגובות זהות לאלו ודאי נשמעו ביציאה מ"Adventurelad". סרט נוסף שכותרתו מבטיחה הרפתקה ולא סתם הרפתקה אלא ארץ של הרפתקאות. ברם, כל מי שביקר או קרא על פיטסבורג- שם מתרחשת עלילת הסרט-יודע שלהרפתקה הזו אפשר לצאת גם בלי שוט ואקדח. אולי, אקדח צעצוע. מהסוג שמחלקים בגן השעשועים שעל שמו נקראת היצירה החמצמצה הזו. אדוונצ'רלנד הוא מקום שכולכם שמעתם עליו וחלקכם הגדול אף חווה וצרב אותו על בשרו- לפחות אלו מאיתנו שנדרשו להעביר מספר חודשים של בטלה בטרם התגייסו לצה"ל. זוכרים את כל אותם מקומות עבודה ארעיים, את כל אותן משרות מגוחכות שנדרשתם לקחת על עצמכם בשמן של כמה מעות קטנות? האם גם אתם מצאתם רגעים של יופי, תמימות וחסד נעורים באותן משמרות כפולות ואפלות? האם גם בכם ניצתה אהבה, כמה מפתיע-כמה לא הולם, כשמיינתם דואר לצידה של בחורה ששמה תנ"כי אפילו יותר משלכם? האם גם אתם דמיינתם שיום יבוא ותחלקו עם שרי הנאווה כתובת זהה באחד מחדרי הלב?

אם הנהנתם בחיוב, ובחיוך מזמין, לתהיות האחרונות, אתם מוזמנים לצפות ולהיצבט מחדש ב"אדוונצ'רלנד". בסרטו הכובש של מוטולה לא תמצאו נערים לפני צבא אך תמצאו ילדים השקועים בחלומות על השכלה גבוהה ויוקרתית. כמו ג'יימס (ג'סי אייזנברג הנוגע) למשל. נער גמלוני שליבו נשבר בפעם הראשונה על-ידי בחורה יפהפיה שנפרדה ממנו ביום האחרון ללימודים ובפעם השנייה על-ידי הוריו האטומים שמודיעים לו כי לא יוכלו לממן את לימודיו בניו-יורק.

הטרגדיה הנוראית הזו מובילה את גיבורינו לשרשרת שיחות מתישה אך לבסוף הוא מוצא עבודה שתהלום את מידותיו הצנועות והצנומות: נער מתקנים בגן שעשועים. שם, בפארק שכל מתקניו "מסודרים" ומוליכים שולל את קהל הלקוחות, ג'יימס ייצא להרפתקה החביבה ביותר על כל אותם סופרים רוסים גדולים ומנוחים שכמה משמותיהם מוזכרים בסרט. הרפתקה שבוחנת את מידותיו המוסריות של הבחור הטוב- עלם החמודות. רציחות קטנות לא יבוצעו על רכבת השדים של מוטולה רק שגיאות קטנות ומייסרות. חטאים של הלב. פשעים שבלב.

ב"אדוונצ'רלנד" מוטולה מוכיח שכל אותם רגעים דרמטים -ולעיתים אף אלימים ומשפילים- שאיכלסו את "סופר-באד" לא היו מקריים. ב"אדוונצ'רלנד" מוטולה לוקח אותנו למסע- נטול הומור אך מלא חן- בשבילי הזיכרון המשותפים לכולנו. לימים שבהם האשכים שלנו זעקו מכאב. לא בגלל החבטות שהם ספגו חדשות לבקרים מחברינו האינפנטיליים כמו בגלל החלומות שחלמנו באותם לילות אסורים- חלומות על נערה שעיניה הכחולות זהרו כשביקשה מאיתנו לחזור שוב ושוב על התעלול הזה שגרם לה לצעוק ולצחוק. חלומות שבסופם הקצנו לשלולית ענק, לאוקיינוס של זרע ודמעות, לאותו ים אכזר שגנב את הנערה היחידה שאהבנו והטביע אותה עמוק בתוכנו.

___________

אם חלק מהמילים האחרונות מוכרות לכם זה מאחר והן לקוחות מאחד השירים הקסומים שמעטרים את הפסקול המכשף של "אדוונצ'רלנד":

הסרט כולו מתרחש בקיץ אחד, קיץ 1987 (ממש כמו הקומדיה הלא מוערכת ההיא) והוא משופע בשירים שהפכו את האייטיז לחוויה אדירה ובלתי נשכחת. מוזיקה שצליליה מחייכים אלינו במתיקות אין-קץ אך מילותיה מזילות דמעות מלוחות:

_____________

מוקדש לכל האוהבים באשר הם ובמיוחד למי שליבו נצבט היום.

3 תגובות

3 תגובות לפוסט “ל'אוונטורה-לנד”

  1. shirushבתאריך 05 אוג' 2009 בשעה 12:56

    פוסט מקסים ומרגש….מתה על סרטי נעורים באייזטיז.
    רצה לראות את הסרט.
    תודה
    :-)

  2. אמא של יואלבתאריך 05 אוג' 2009 בשעה 21:29

    מי?! מי?! לא מעריך את קיץ 1987?! מי?!

    גם קיור וגם המלצה ממך – לפי הפוסט הזה נראה שאצטרך לצאת מהמזגן ולאוץ לתקן את הדויד.

    נשיקות. בוא לבקר. יש בירה. וגלידה. ומיץ פז ענבים. ובננות אורגניות.

  3. נבתאריך 05 אוג' 2009 בשעה 23:53

    כתבת מקסים, תודה. גם הקיור וגם טקסט נפלא כל כך, קשה לסרב להמלצה. רץ לראות.

    נ.ב.
    כמה יפה היא גדלה מאז פאניק רום. כל הכבוד לאמא ג'ודי

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות